מיכאל גרוס | רישומים

מה שעשוי להתפרש כפיגוראטיבי ביצירתי: מעולם לא נגעו הצבע, החומר והצורה בצד התיאורי של הדברים, אלא ברצון להעלות נוכחות של מהות מסוימת בהרגשתי. במעגל של רצון זה אין הבדל בין שטח מצוייר לבין חומר בגולמיותו.

הסביבה, על כל האלמנטים הקיימים בה, מרחב וצורות, אור וצבע, רוך וקושי, סטאביליות וזרימה, מאפשרת אמירת אידיאה זו או אחרת או כופה עליה שינוי.
מיכאל גרוס

מיכאל גרוס נולד ב-1920 במגדל, למד אדריכלות בטכניון בחיפה (1943-1945) ופיסול אצל זאב בן-צבי ומשה ציפר. בתחילת שנות ה-50 השתלם בפיסול בבוזאר בפריס (1951-1954) והחל מ-1954 חי ויצר בישראל, בחיפה ולבסוף באבן יהודה.

מיכאל גרוס נפטר ב-2004 ובמלאת שנה לפטירתו מוצגת במשכן לאמנות עין חרוד תערוכה מעבודותיו ברישום.

מיכאל גרוס יצר זן מיוחד של אמנות והיה לאסכולה של איש אחד. העבודה שלו מינימליסטית באמצעיה, באחת פיוטית ואקספרסיבית, מזוקקת וחושנית.
הקו של מיכאל גרוס ברישום אינו תיאורי-פיגורטיבי, הוא משמר את גולמיות החומר במשיכות-קו של תווי נוף ואדם. הקו הוא יסוד עצמאי בעל אורך נשימה וכיוון, הוא פועל במרחב ומהדהד בו יסוד מטאפיסי.

הרישומים הושאלו מעיזבונו באדיבות אביבה דלסקי-גרוס.