 |
אוגוסט 2007
אוצר: חגי שגב
הראל קדם (נ. צ'כוסלובקיה, 1947) גדל בשכונת ביצרון על גדות נחל מוסררה, הוא נחל האילון. השם מוסררה מבוסס על שמו הערבי של הוואדי (מוצררה - צרורות אבנים בערבית). באותה עת, היה זה איזור הספר והפרא של תל אביב, מקום להרפתקאות ילדות ומשחקים. עשורים מאוחר יותר חוזר קדם לסייר באיזור, ומתאר את חוויותיו בשיר "לאחר שחרית":
"לאחר שחרית/ולפני דרשת שבת הגדול/טיילנו לאורכו של/ארלוזרוב/טיול התעמלות חפוז אך/כמו שמציעה המשנה ללא תנועות/ידים מיותרות/לכיוון בורכוב./לאנץ' אצל ארל'ה ודליה./בפרשת דרכים/עצרנו מעל מוסררה/והתווכחנו על צבע המים/אמרתי. כן. ירוק חומצתי/אמרה אשתי אתה מתכוון "ליים גרין"/יפה מדי. פסקה ירוק זית./בחנו את החמץ...".
ציוריו של קדם מציגים, כמו השירים, את דילמת הניסוח, ואת השאיפה העזה שלו להציע הגדרות מדויקות של החיזיון הנופי. הוא משלב את הראייה החדה והישירה של המקום, לצד תיאור מופשט של התחושות שמתעוררות בעקבות חווית השהייה בו. העברת התחושות הללו נעשית באמצעות הדימויים, הצבעים, הקווים והתנועה. כל אחד מהאמצעים האמנותיים האלה משרת רגש משולב באינטלקט, עד כי קשה להפריד בין שני המרכיבים. הם אינם מנותקים, אלא משתרגים זה בזה כדי לצור תחושה מלאה של ניגודים משלימים.
קדם, החי לסירוגין בתל אביב ובבוסטון, עוסק בשנים האחרונות ביצירה סביב נושאים סביבתיים. שתי סדרות עיקריות של ציורים ופסלים, שיצר בעשור האחרון, עוסקות בשני נתיבי המים של הערים שבהן הוא חי ויוצר: נחל האיילון בתל אביב וה-muddy river בבוסטון. שניהם נחלים שמימיהם מזוהמים וסביבתם הטבעית פגועה.
התערוכה "שני נהרות" הוצגה בבית האמנים בתל אביב והחל מה-24 באוגוסט במשכן לאמנות, עין חרוד. לקראת התערוכה יצא לאור קטלוג ציורים ופסלים, לצד שירים פרי עטו של האמן, שאף הם עוסקים בהשתנות ובהידרדרות הסביבה.
|