|
אוצר: אָליק מישורי
פתיחה: שבת 3 במאי 2008
בתערוכה תוצגנה יצירות של 51 אמניות ואמנים ישראלים וביניהם אהרון אבני, פנחס אברמוביץ, אריה אלואיל, משה אל נתן, לודביג בלום, זאב בן צבי, אהרון כהנא, מרדכי לבנון, מנחם שמי, קתה אפרים מרכוס, מרדכי אריאלי, מיוריאל בנטוויץ', משה ברנשטיין, יעקב לוצ'נסקי, אדית סמואל, אבא פניכל, מיכאל קארא, נתן רפפורט ואחרים.
התערוכה משחזרת את האירועים שהתרחשו בשדה האמנות הישראלית וחושפת דוגמאות מייצגות ממכלול היצירה החזותית שנוצרה בשנה הראשונה לקיומה. לפעילות האמנותית בתקופה זו היו אחראים האמנים עצמם, מנהלי מוזיאונים, אנשי רוח, מבקרי אמנות, מנהלי גלריות ואספנים פרטיים. חברו להם גם עסקני ציבור שהפעילו לחצים ולא פעם קבעו מדיניות באשר לפרויקטים אמנותיים, שתאמו את צרכיהם הפוליטיים. מלאכתם המרתקת של כל הגורמים לא שבתה כלל בזמן הקרבות או ההפוגות בתקופת מלחמת העצמאות; פעילותם התאפיינה ב"קרבות", ב"כיבושים" וב"ניצחונות" משלה.
בשנת 1948 הייתה זכות השיפוט האמנותי נתונה בידי מנהלי מוזיאונים מבקרי אמנות ובידי וועדות-שיפוט של פרסים עירוניים. במשך שנים רבות ניסו אמנים לערער על הזכות הבלעדית של הגורמים הנ"ל. בשנת 1948 הצליחו כמה מהם לתבוע את זכות השיפוט לעצמם; המאבק בין הצדדים תרם ליצירת גיבושו ולכינונו של קנון ישראלי בתחום האמנות הפלסטית; הדפוסים הראשונים שלו מלווים אותנו עד עצם היום הזה כמעט עד לפרט האחרון שבהם.
יצירות שהוצגו בתערוכת "אפקים חדשים" במוזיאון תל-אביב בשנת 1948 יוצגו במשכן לאמנות בעין חרוד לצד יצירות שזכו באותה שנה ב"פרס דיזנגוף", שהוענק מטעם עיריית תל-אביב. מדורים אחרים מציגים כמה מפניה של מלחמת העצמאות: דימויים של החיילת ושל החייל הישראלים, דימויים של העורף, דימויים של ירושלים, ועיצובים ראשוניים לאנדרטאות הזיכרון לנופלים במלחמה.
|
בחזרה לראש הדף